על הפסטיבל
בחודש מאי השנה התקיים כמו בכל שנה בשמונת השנים האחרונות בזמן זה, פסטיבל שער לאדם – "אש השלום". הפסטיבל נערך במשך שלושה ימים ביער שבין קיבוץ הרדוף וכפר כעבייה השכן וכלל פעילויות מגוונות כגון: הפעלות יצירה לילדים, תיאטרון בובות, תיאטרון ילדים, אירוח ילדים מבי"ס יסודי כעבייה ושפרעם, ערב שירה ערבי-יהודי, שיחה על החיים המשותפים בארץ ומופעי ריקוד ערביים. ההצגות הועלו ע"י סמינריסטים של בי"ס לדיבור ודרמה וע"י תיאטרון המלה. בנוסף, המתחם כלל קמפינג, ארוחות משובחות, אוהל מנוחה ועוד. יוזמי הפסטיבל מסבירים שחשיבות הפסטיבל הוא בקירוב הלאומים דרך פעילות תרבותית משותפת. אין כמו יצירה אומנותית, האזנה לשירה, או צפייה בהצגה - בטבע הפתוח באווירה משוחררת כדי להוריד את הפחד מהאחר ולאפשר להיפגש במקום אמיתי המוביל לעשייה משותפת מניבה פירות.המבקרים מעידים על חוויות טובות ומספרים ש"הרגישו כמו בבית" בשער לאדם. אומרים שזהו מקום משותף לערבים ויהודים, ששני הלאומים מרגישים שייכות אליו במידה שווה ואף אחד אינו זר בו. ילדי בי"ס כעבייה ושפרעם ירדו מהאוטובוסים, מיד רצו פנימה והרגישו במקום כבשלהם, לצד המבקרים היהודים שהסתובבו במתחם בנינוחות.
לוכדי חלומות ושרשראות מכדורי צמר היו חלק מהתוצרים של עבודות היצירה של הילדים. עבור הילדים היהודים פינות יצירה שכאלה הן עניין שבשגרה, אך עבור ילדי בי"ס כעבייה זוהי חוויה כמעט ייחודית לפסטיבל שער לאדם. הם קיבלו הדרכה מהמדריכים, התלהבו ונהנו מהיצירה, בסוף שבו הביתה עם יצירה שיצרו בכוחות עצמם. זהו זיכרון חוויתי שיישאר איתם זמן רב בערב הראשון נערכה שיחה קבוצתית על החיים המשותפים של ערבים ויהודים בארץ, המשתתפים, כ"א בתורו, הביעו את מחשבותיהם, הרגשותיהם וחוויותיהם על הנושא. ככל שהשיחה העמיקה, בללבות המשתתפים התחדדו השאלות הבוערות של השעה. השאלות האלה הן הזרעים שנטמנו אצל המשתתפים למען העתיד, ובכך הסתיימה השיחה.
דיאן קפלן וופא איברהים הנעימו את האווירה במופע שירה משותף ערבי יהודי בערב השני. הן שרו בשלוש שפות: ערבית, אנגלית ועברית. לאחר מכן נערכה הקראת שירה ערבית ע"י מחמוד סובח ושירה עברית ע"י יעקוב ארנן. הקהל לא נשאר אדיש ותרם גם הוא את חלקו בשירה וניגון. נוצרה אוירה אינטימית ונעימה בין כל משתתפי אותו הערב.
את אירועי הפסטיבל חתמו מופעי ריקוד ערביים. תחילה הופיעה רקדנית הבטן תמר לצלילי מוזיקה מזרחית שהממה את הקהל בחיוך הכובש שלה. היא יצרה קשר מיוחד עם הקהל כשהיא ירדה מהבמה והילכה בריקודים בין שורות הצופים. אחריה עלתה להופיע להקת דבקה, שזוהי להקת מחול מהתרבות הערבית המורכבת מקבוצת צעירים בני העיר יפיע. בקצב אחיד ותאום מושלם הם רקדו ללא לאות, מקפצים אנה ואנה ומתחלפים בינהם. הקהל המשולהב גם כאן תרם את חלקו ובגמר ההופעות עלה לבמה והשתתף בריקודים.
כך הסתיים פסטיבל שער לאדם – אש השלום השמיני, עם חוויות חדשות, מפגשים לא שיגרתים שאלות ומחשבות טריות והתנסויות אומנותיות.